עיגון- סוד הקסם של ה NLP

נקודת המוצא של “סיפור חדש” הוא דבר שכאן נקרא לו “ליבא”. יש שקוראים לזה אי. אי של יציבות , אחרים מדמים את זה למצפן שמורה על הכיוון הנכון, או לעוגן פנימי – מקום להיאחז בו כשהכול מסביב מטלטל וסוער. בועה, בית פנימי, מרכז הכובד שלנו. אני קוראת לזה ליבא.
כמו לבה שבוערת בעוצמות משתנות במרכז הגוף. רק כשאנחנו מאתרים את המקום הזה בתוכנו ולומדים לזהות אותו, אנחנו יכולים להפוך אותו ממושג מופשט לדימוי מדויק ואפילו מוחשי.
הליבא עשויה מחומרים טבעיים בלבד, מקוריים, ראשוניים. עוד לפני תהליך העיבוד שעברנו בכל מפגש עם אנשים בחיינו, כל חוויה, אירוע, טראומה. לפני נורמות חברתיות, לפני הצורך לרצות, לפני שהמחשבה מנתחת ומפרשת ולפני שהרגש מתפרץ ומעוור.
היא עשויה מחומרים כמו תשוקה, יצר, סקרנות, כשרון… ושאר המשאבים הייחודיים לכל אחד מאתנו. כשהליבא שלנו מושתקת, מודחקת או נשכחת, נוצר תסכול, כעס, תחושת פספוס והחמצה, ולפעמים אדישות, פאסיביות , עד כדי דיכוי מוחלט של הרצונות הטבעיים שלנו.
העניין הוא ללמוד איך לאתר את המקום הזה, לזהות אותו ואז להזין אותו בהתמדה ובעקביות, כדי לשמור על הגחלת הפנימית ולהבעיר את אש הרצון והמוטיבציה. ככל שהמקום הזה – הליבא הפרטית של כל אחד יהיה מוחשי יותר , מלא ומודע יותר, כך יהיה לנו יותר קל, נרגיש חופשיים יותר, נחשוב יותר בבהירות ונעשה הרבה יותר דברים שעושים לנו טוב. אז, ממש נחיה את הסיפור החדש שלנו.
הרעיון שעומד מאחורי זה, הוא שתת המודע שלנו מלא במשמעויות ופרשנויות – סיפורים, שיצרנו מתוך שלל החוויות שעברנו, האנשים שפגשנו ובעצם כל דבר שחלף לידנו או נכנס לתוכנו מילדות ועד היום.
ברגע שאחד החושים שלנו קולט סימן בעל משמעות, מתעוררת תגובה, לרוב רגשית, שמקושרת לסימן. לדוגמא –האם ריח המאפים העולה מהמאפיה שאנו חולפים לידה שולח אותנו לזיכרונות מתוקים על סבתא האהובה שהכינה לנו את אותו מאפה בכל בוקר של שבת סגרירית? או שהריח הזה בדיוק מזכיר את קלקול הקיבה שחטפנו פעם ממאפה כזה, ואולי אפילו חוויות ילדות קשות שחווינו כשברקע היה הריח הזה. אותה מצוקה שחשנו אז, לפני שנים, תחזור גם עכשיו.
המידע הזה עוזר לנו בשני אופנים – לגבי כל מה שכבר צרוב בנו ומעכב אותנו, נוכל לחזור לאותם מקומות ולערוך שינויים בצריבה, או לשיטתנו – לשכתב את הסיפור.
שימוש נוסף באותו מנגנון בדיוק הוא על דרך החיוב- אנחנו רוצים ליצור במתכוון אייקונים כאלה, עם מטען חיובי, כדי שבעת הצורך ומתי שנרצה בעצם, יהיה לנו את החופש ללחוץ עליהם ולהחיות בנו מטען חיובי ומניע לפעולה.
זהו למעשה תכנות מחדש של תת המודע ובשפת ה NLP אנחנו קוראים לזה עיגון. יצירת התניה חיובית. וכאן, קוראים לזה “סיפור חדש”.

תרגיל לכתיבה: שימו לב האם יש שיר, ריח, טעם, ספר.. כל דבר שמעורר בכם התרגשות חיובית, מייצר בכם חוזק או פשוט גורם לכם לחייך. התעכבו רגע, התמקדו בתחושות שהדבר מדליק בכם, חיו את הרגע הזה, שאלו את עצמכם – איך זה גורם לי להרגיש? לחשוב? לעשות? וכתבו. בדיוק ופירוט מרבי.